הָאַחִים הָרָעִים

הָאַחִים הָרָעִים
(לָשׁוֹן הַיָּם הַקָּטֹן בַּצָּפוֹן, פֶּרֶק ב)

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
וְהָאָח הַגָּדוֹל אָמַר אֶל הָאָח הַקָּטֹן
נֵרְדָה בָּאֳנִיָּה
וְנֵלֵכָה אֶל הָאִי אֲשֶׁר בַלָּשׁוֹן

וַיֵּרְדוּ בָּאֳנִיָּה
וַיַּעַזְבוּ אֶת-אֲבִיהֶם וְאֶת-אִמָּם
וַיִּחַר לָאֵם מְאֹד
וַתִּזְעַק אֶל הָאָב לֵאמֹר
אוּלַי יִגְנְבוּ דָּגִים וּכְלֵי זָהָב מִן הָאֳנִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת
אוּלַי יַעֲשׂוּ מִלְחָמָה עִם-אַנְשֵׁי הָאִי
וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת-הַבָּתִּים
אוּלַי יֹאכַל אֹתָם תַּנִּין גָּדוֹל
וּלְקִצְבֵי הָרִים יָרְדוּ

מַה יִהְיֶה